חודש התשובה

חודש התשובה על הילדים שלא שבו

חודש אלול הוא תחילת הזמן היהודי לרחמים ולסליחות. נדמה שהגילויים האחרונים בפרשת ילדי תימן מזרח ובלקן הנעלמים, הם תחילתו של אלול לאומי. זמן לחשבון נפש ולבירור פנימי. למודעות עצמית ולהתייצבות מול העבר. ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה.
אבל הגזרה לצערנו כבר נגזרה. "גם לי גם לך לא יהיה גזורו!" אמרה האם המזויפת במשפט שלמה. והפעם לא עמד לנו שופט צדק שיציל אותו מידה, והילד אכן נגזר מחיק משפחתו ומזרועות אמו האמתית. מאז מכירת יוסף על ידי אחיו, לא היה כדבר הזה בתולדות עמנו, אך הפעם לא אירע נס, והמשפחה לא אוחדה מחדש עם הבן האבוד. ועד היום הילד איננו, ואנחנו אנה אנו באים.
אלול הוא חודש הסליחות, ומצווים אנחנו לסלוח, גם אם לא לשכוח. כי אין סליחה ללא חרטה ואין כפרה ללא הכרה.
לשאלות הקשות האלה אנחנו בעמותת שירה מהלב מאמינים בתשובה מהלב. את התשובות המעשיות נמשיך לדרוש ואת אחינו ואחיותינו נמשיך לבקש, אבל עד אז נעשה תשובה. ותשובה כתובה בתורה. את הילדים לא נחזיר, אבל את שמותיהם לא ניתן למחוק מלוח ליבם של הוריהם ומלוחות הברית של האמונה והמורשת מהן נותקו.
בימים אלה ייכתב ספר-תורה שמגולל בתוכו את כל הפרשות שיכלו להיות גם שלהם, לולא הפרשה ההיא שעדיין נותרה סתומה. בעזרת השם ובעזרתך, נכתוב את ספר התורה הזה אשר שם משה לפני בני ישראל, לשמם ולכבודם של הילדים שלא זכו לנגן בשפתיהם פסוק זה בטרם יקראו בו. לזכותם ובזכותם, בחודש אלול הזה נזכה גם אנחנו.